תאור: ארבעים טקסטים קצרים אשר כל אחד מהם מביא את הקוראים למחוזות אחרים, פרי דמיונו של נסלבסקי : משופט לוליין המשתמש באולם המשפט כבקרקס ועד חברה אשר כל מי שפוטר ממשרתו בה לקח עימו חפץ מחפצי המשרד - מעציץ ועד מעלית וקירות.