תאור: חיבור המבוסס על ההנחה שכולנו בזים באופן גורף לעבר ורואים בעתיד ארץ פלאות שכולה טוב. המחבר מוכיח אותנו על שטחיותנו (שהוא זה שכפה עלינו), מפליג בשבחי מסורות החוכמה של העבר ומראה כיצד "ההסתייגות האוטומטית" מהן ממיטה הרס, לא פחות, על מוסד המשפחה, החינוך, חיי הקהילה וחיי הרוח