תאור: "כשאני מרפה / הרגע מבשיל. / החיים יוצאים ממחבואם / כמו אותן גחליליות ילדות / שפתאום הופיעו הלילה / מהבהבות ברחף. / אני יושב ומתבונן בהן מהמרפסת / כמו נצול המביט בספינה רחוקה / ואיני יודע אם מישהו מבחין בי שם / או שמא העולם כלו / יוצא מגדרו / להשיב אותי הביתה."