תאור: דיון ב-5 מחזות (הורוביץ, מונדי, סובול ובוזגלו), המציגים חזונות של חורבן במציאויות שהן מוטציות של האוטופיה הציונית, ובפערים הסמנטיים בין נרטיב דרמטי למימושו הפרפורמטיבי שמטרתם הנעת קהליהם לפעולה אתית.