תאור: מחקר המנתח תופעות הפקה (שיבושים וחזרות), קיומו של ציר דקדוקיות,חילופים בדרכי ההבעה,תחביר "בין-דוברים", מבעים חלקיים, וריבוי שימוש בכינויי גוף. כן עוסק הספר בהגדרת מאפייני השפה המדוברת מתוך השוואתה לכתובה.